בשעת ערב מאוחרת החנה יניב ליפשיץ את מכוניתו ברחוב אבן גבירול בתל אביב.
ליפשיץ נכנס לפיצוחיה לקנות בקבוק שתייה.
כשיצא החוצה, גילה כי המכונית נגנבה.
המכונית הייתה מבוטחת בחברת הביטוח אישי ישיר, אולם זו האחרונה סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת חריפה לגבי נסיבות גניבתה של המכונית.
לחוקר מטעם חברת הביטוח, סיפר ליפשיץ כי נעל את המכונית בעזרת השלט, נכנס לפיצוחיה, הניח את צרור המפתחות של המכונית על הדלפק, הוציא בקבוק שתייה מהמקרר ושילם למוכר שעמד בירכתי החנות.
כשהסתובב במטרה לצאת לכיוון הרחוב, ראה ליפשיץ שהמכונית נעלמה. או אז הוא חזר לחנות, סיפר למוכר כי רכבו נגנב, חיפש את המפתחות שהניח על הדלפק ולא מצאם.
המוכר בפיצוחיה הובא לעדות בבית המשפט ואישר את גרסתו של ליפשיץ.
המוכר סיפר כי אין זה המקרה הראשון "שגנבים סוחבים מפתחות וגונבים באמצעותם רכבים".
למרות זאת, קבע השופט ישעיהו שנלר, שבפניו הובא העניין בבית משפט השלום בפתח תקווה, כי ליפשיץ השאיר את המפתחות במכונית ולא הפעיל את אמצעי המיגון.
השופט מצא כי למוכר בחנות היה "אכפת" מליפשיץ ויתכן ובגין כך העיד אשר העיד.
השופט תמה גם איך זה שליפשיץ יצא החוצה מהחנות ורק לאחר מכן חיפש את המפתחות.
עתה נדרש השופט לשאלה, אם התנהגותו של ליפשיץ מפרה את תנאי הרשימה לביטוח הדורשים כי אמצעי המיגון יופעלו "כל זמן שהנהג אינו ברכב". בנוסחים אחרים שנדונו בפסיקה, הנוסח היה "בכל עת שהרכב אינו מאוייש...".
השופט בוחן את הפסיקה שניתנה בעניין זה ומגיע למסקנה כי תנאי הנוכחות במכונית מתקיים גם כאשר הנהג מצוי מחוץ למכונית ובתנאי שיהיה בינו לבין המכונית קשר עין תוך אפשרות מעשית לשלוט בנעשה ברכב בעת הצורך.
בנוסף נדרש כי הנהג יהיה נוכח בסמוך למכונית כדי להרתיע גנב הפוטנציאלי.
כפי שאמצעי המיגון באים להרתיע גנב פוטנציאלי, כך גם עמידת נהג קרוב למכונית, יכול וירתיע גנב פוטנציאלי. אם ניישם מבחנים אלה במקרה של ליפשיץ, מסיק השופט, הרי ליפשיץ איבד את השליטה על המכונית.
מדובר בשעות הלילה והחשיכה. לא ניתן לראות את הכביש מהחנות.
בניגוד לאותם מקרים בהם נותר פיקוח, ובהם גילה כביכול הנהג, כי מתבצע ניסיון לגניבה, ליפשיץ כלל לא ראה כי המכונית נגנבה.
"ברי, כי כל גנב פוטנציאלי לא ימנע מכניסה למכונית שמפתחות הושארו בה בעת שהנהג נכנס לתוך החנות ולו למספר שניות בלבד, ובמיוחד בשעות החשיכה".
נוכח כל האמור, דחה השופט שנלר את תביעתו של ליפשיץ.
מסמך 298
ליפשיץ נכנס לפיצוחיה לקנות בקבוק שתייה.
כשיצא החוצה, גילה כי המכונית נגנבה.
המכונית הייתה מבוטחת בחברת הביטוח אישי ישיר, אולם זו האחרונה סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת חריפה לגבי נסיבות גניבתה של המכונית.
לחוקר מטעם חברת הביטוח, סיפר ליפשיץ כי נעל את המכונית בעזרת השלט, נכנס לפיצוחיה, הניח את צרור המפתחות של המכונית על הדלפק, הוציא בקבוק שתייה מהמקרר ושילם למוכר שעמד בירכתי החנות.
כשהסתובב במטרה לצאת לכיוון הרחוב, ראה ליפשיץ שהמכונית נעלמה. או אז הוא חזר לחנות, סיפר למוכר כי רכבו נגנב, חיפש את המפתחות שהניח על הדלפק ולא מצאם.
המוכר בפיצוחיה הובא לעדות בבית המשפט ואישר את גרסתו של ליפשיץ.
המוכר סיפר כי אין זה המקרה הראשון "שגנבים סוחבים מפתחות וגונבים באמצעותם רכבים".
למרות זאת, קבע השופט ישעיהו שנלר, שבפניו הובא העניין בבית משפט השלום בפתח תקווה, כי ליפשיץ השאיר את המפתחות במכונית ולא הפעיל את אמצעי המיגון.
השופט מצא כי למוכר בחנות היה "אכפת" מליפשיץ ויתכן ובגין כך העיד אשר העיד.
השופט תמה גם איך זה שליפשיץ יצא החוצה מהחנות ורק לאחר מכן חיפש את המפתחות.
עתה נדרש השופט לשאלה, אם התנהגותו של ליפשיץ מפרה את תנאי הרשימה לביטוח הדורשים כי אמצעי המיגון יופעלו "כל זמן שהנהג אינו ברכב". בנוסחים אחרים שנדונו בפסיקה, הנוסח היה "בכל עת שהרכב אינו מאוייש...".
השופט בוחן את הפסיקה שניתנה בעניין זה ומגיע למסקנה כי תנאי הנוכחות במכונית מתקיים גם כאשר הנהג מצוי מחוץ למכונית ובתנאי שיהיה בינו לבין המכונית קשר עין תוך אפשרות מעשית לשלוט בנעשה ברכב בעת הצורך.
בנוסף נדרש כי הנהג יהיה נוכח בסמוך למכונית כדי להרתיע גנב הפוטנציאלי.
כפי שאמצעי המיגון באים להרתיע גנב פוטנציאלי, כך גם עמידת נהג קרוב למכונית, יכול וירתיע גנב פוטנציאלי. אם ניישם מבחנים אלה במקרה של ליפשיץ, מסיק השופט, הרי ליפשיץ איבד את השליטה על המכונית.
מדובר בשעות הלילה והחשיכה. לא ניתן לראות את הכביש מהחנות.
בניגוד לאותם מקרים בהם נותר פיקוח, ובהם גילה כביכול הנהג, כי מתבצע ניסיון לגניבה, ליפשיץ כלל לא ראה כי המכונית נגנבה.
"ברי, כי כל גנב פוטנציאלי לא ימנע מכניסה למכונית שמפתחות הושארו בה בעת שהנהג נכנס לתוך החנות ולו למספר שניות בלבד, ובמיוחד בשעות החשיכה".
נוכח כל האמור, דחה השופט שנלר את תביעתו של ליפשיץ.
מסמך 298
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531